בבתי החולים מתבצעים מטבע הדברים הטיפולים הרפואיים המורכבים ביותר דוגמת ניתוחים וטיפולים פולשניים אחרים ולכן חלק גדול ממקרי הרשלנות הרפואית מתרחשים בבית חולים.
את מי יש לתבוע במקרה של רשלנות רפואית אשר התרחשה בבית חולים?
בתי החולים בישראל מתחלקים לשלושה סוגים עיקריים - בתי חולים של קופת חולים, בתי חולים ממשלתיים בבעלות המדינה ובתי חולים פרטיים.
כאשר הרשלנות ארעה בבית חולים של קופת חולים התביעה תוגש כנגד קופת החולים אשר מפעילה את בית החולים ואין צורך לתבוע את בית החולים עצמו.
כאשר הרשלנות ארעה בבית חולים ממשלתי התביעה תוגש כנגד מדינת ישראל - משרד הבריאות אשר מפעיל את בית החולים והצוות בו עובד בשירות המדינה.
במקרה של טענות באשר לאיכות הטיפול בבית חולים פרטי יש לתבוע את בית החולים עצמו או את הגוף המתפעל ואחראי עליו.
אין מקום בתביעות בגין טיפול רשלני בבית חולים לתבוע באופן אישי רופאים או אחיות אשר היו מעורבים בטיפול שכן בית החולים או הגורם המפעיל אותו אחראי באחריות שילוחית לכל מעשי הצוות הרפואי.
בחלק מן המקרים הטיפול הרשלני והלא סביר מתחיל בבית החולים ונמשך גם לאחר השחרור מבית החולים בטיפול בקופת חולים למשל. הדוגמא הקלאסית לכך הינה אבחנה שגויה ורשלנית שניתנה למטופל בבית חולים כאשר לאחר שחרורו רופאי קופת חולים אינם בודקים את נכונות האבחנה וממשיכים בטיפול לא מתאים על פי הנחיות רופאי בית החולים.
במקרים אלו אין מניעה להגיש תביעה אשר בה יתבעו הן בית החולים והן קופת החולים או הגורם אשר המשיך את הטיפול לאחר השחרור מבית החולים.
חלק גדול מהתביעות כנגד בתי חולים הינן בגין רשלנות רפואית בניתוח - אחת העילות הנפוצות הינן ביצוע ניתוח ללא קבלת הסכמה מדעת של המטופל כלומר ללא מתן הסבר מלא על הסיבוכים והסיכונים בניתוח. עילת תביעה אחרת הינה חוסר זהירות בניתוח אשר גרמה לנזק כמו למשל פגיעה בעת הניתוח בכלי דם מרכזי, באברים חיוניים ועוד. תביעות אחרות הקשורות לניתוחים הינן תביעות בשל ניתוח איבר לא נכון, הותרת חומרי חבישה וכלי ניתוח בחלל הניתוח, טעויות במתן דם ועוד.
רוב מוחלט של הלידות בישראל מתבצעות בבתי חולים - במקרה של רשלנות רפואית בלידה אשר גרמה לנזק ליילוד עד למצב של שיתוק מוחין ונכות קשה יש אף מקום להגשת תביעה כנגד בית החולים או הגורם המפעיל אותו.
בעת שמטופל מאושפז בבית החולים צוות בית החולים אחראי לבריאותו ושלמות גופו בכל מובן ובמידה ונגרם לו נזק בשל נפילה מהמיטה או חוסר זהירות אחרת של הצוות הסיעודי בטיפול והשגחה אזי תוגש תביעה כנגד בית החולים.
בבתי החולים הפרטיים מתבצעים ניתוחים שונים אשר חלק גדול מהם הינם ניתוחים פלסטיים כגון ניתוח אף, ניתוח הגדלת חזה ועוד. במקרה של רשלנות רפואית בניתוח פלסטי פרטי יש מקום לתביעה כנגד המנתח שביצע את הניתוח ואולם בדרך כלל מצרפים לתביעה אף את בית החולים בו התבצע הניתוח.
בכל מקרה של חשד לרשלנות רפואית בטיפול בבית חולים מומלץ לפנות לעורך דין הבקיא בתחום הרשלנות הרפואית. עורך הדין יפעל לקבלת מלוא התיקים הרפואיים מבית החולים ויפנה לקבלת ייעוץ מאת רופא מומחה מתאים אשר יערי לאחר בדיקת התיעוד ובדיקת המטופל אם הייתה רשלנות רפואית בטיפול, מה שיעור הנזק והאם קיים קשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק.
את מי יש לתבוע במקרה של רשלנות רפואית אשר התרחשה בבית חולים?
בתי החולים בישראל מתחלקים לשלושה סוגים עיקריים - בתי חולים של קופת חולים, בתי חולים ממשלתיים בבעלות המדינה ובתי חולים פרטיים.
כאשר הרשלנות ארעה בבית חולים של קופת חולים התביעה תוגש כנגד קופת החולים אשר מפעילה את בית החולים ואין צורך לתבוע את בית החולים עצמו.
כאשר הרשלנות ארעה בבית חולים ממשלתי התביעה תוגש כנגד מדינת ישראל - משרד הבריאות אשר מפעיל את בית החולים והצוות בו עובד בשירות המדינה.
במקרה של טענות באשר לאיכות הטיפול בבית חולים פרטי יש לתבוע את בית החולים עצמו או את הגוף המתפעל ואחראי עליו.
אין מקום בתביעות בגין טיפול רשלני בבית חולים לתבוע באופן אישי רופאים או אחיות אשר היו מעורבים בטיפול שכן בית החולים או הגורם המפעיל אותו אחראי באחריות שילוחית לכל מעשי הצוות הרפואי.
בחלק מן המקרים הטיפול הרשלני והלא סביר מתחיל בבית החולים ונמשך גם לאחר השחרור מבית החולים בטיפול בקופת חולים למשל. הדוגמא הקלאסית לכך הינה אבחנה שגויה ורשלנית שניתנה למטופל בבית חולים כאשר לאחר שחרורו רופאי קופת חולים אינם בודקים את נכונות האבחנה וממשיכים בטיפול לא מתאים על פי הנחיות רופאי בית החולים.
במקרים אלו אין מניעה להגיש תביעה אשר בה יתבעו הן בית החולים והן קופת החולים או הגורם אשר המשיך את הטיפול לאחר השחרור מבית החולים.
חלק גדול מהתביעות כנגד בתי חולים הינן בגין רשלנות רפואית בניתוח - אחת העילות הנפוצות הינן ביצוע ניתוח ללא קבלת הסכמה מדעת של המטופל כלומר ללא מתן הסבר מלא על הסיבוכים והסיכונים בניתוח. עילת תביעה אחרת הינה חוסר זהירות בניתוח אשר גרמה לנזק כמו למשל פגיעה בעת הניתוח בכלי דם מרכזי, באברים חיוניים ועוד. תביעות אחרות הקשורות לניתוחים הינן תביעות בשל ניתוח איבר לא נכון, הותרת חומרי חבישה וכלי ניתוח בחלל הניתוח, טעויות במתן דם ועוד.
רוב מוחלט של הלידות בישראל מתבצעות בבתי חולים - במקרה של רשלנות רפואית בלידה אשר גרמה לנזק ליילוד עד למצב של שיתוק מוחין ונכות קשה יש אף מקום להגשת תביעה כנגד בית החולים או הגורם המפעיל אותו.
בעת שמטופל מאושפז בבית החולים צוות בית החולים אחראי לבריאותו ושלמות גופו בכל מובן ובמידה ונגרם לו נזק בשל נפילה מהמיטה או חוסר זהירות אחרת של הצוות הסיעודי בטיפול והשגחה אזי תוגש תביעה כנגד בית החולים.
בבתי החולים הפרטיים מתבצעים ניתוחים שונים אשר חלק גדול מהם הינם ניתוחים פלסטיים כגון ניתוח אף, ניתוח הגדלת חזה ועוד. במקרה של רשלנות רפואית בניתוח פלסטי פרטי יש מקום לתביעה כנגד המנתח שביצע את הניתוח ואולם בדרך כלל מצרפים לתביעה אף את בית החולים בו התבצע הניתוח.
בכל מקרה של חשד לרשלנות רפואית בטיפול בבית חולים מומלץ לפנות לעורך דין הבקיא בתחום הרשלנות הרפואית. עורך הדין יפעל לקבלת מלוא התיקים הרפואיים מבית החולים ויפנה לקבלת ייעוץ מאת רופא מומחה מתאים אשר יערי לאחר בדיקת התיעוד ובדיקת המטופל אם הייתה רשלנות רפואית בטיפול, מה שיעור הנזק והאם קיים קשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק.
הכותב הינו עו"ד העוסק בדיני נזיקין, רשלנות רפואית, תאונות דרכים ותאונות שונות. חבר בועדת רפואה ומשפט של לשכת עורכי הדין, חבר באגודה לרפואה ולמשפט בישראל, בעל השכלה רפואית.
תאונות עבודה
תאונות דרכים
רשלנות רפואית
תאונות עבודה
תאונות דרכים
רשלנות רפואית